בכתבים הסיניים העתיקים יש עדות לדיקור באוזן כבר מלפני 2000 שנה לפני הספירה. הוזכר שם רופא סיני שמיפה את נקודות האוזן. גם בפרס, ביוון ובמצרים רופאים ידעו לטפל דרך הנקודות באוזניים והשתמשו בהן למגוון בעיות ומחלות.

בשנת 1957 רופא צרפתי בשם פול נוז'יה המציא שיטת דיקור באוזן כפי שהיא ידועה במערב היום. הוא מיפה מעל 300 נקודות, נתן להן שמות והסברים על השפעותיהן על איברים בגוף האדם. על ידי דיקור באוזן ניתן לטפל במיגוון מחלות ובעיות. ניתן גם לשלב דיקור באוזן עם דיקור בנקודות בגוף.

הרעיון שאומד מאחורי השיטה הוא שבתוך אפרקסת האוזן מונח עובר כשראשו בתנוך האוזן וגבו מופנה כלפי חוץ. דר' נוז'יה טען שמצג העובר ההפוך מתאר במדויק את מיקומם של איברים השונים על האוזן.

כאשר אדם בריא, האוזן תהיה מאוזנת, לא יהיו עליה נקודות כואבות ולא יהיה שום הבדל במוליכות חשמלית בין הנקודות המשמשות לדיקור לבין איזורים שמסביבם. כאשר יש בעיה, מחלה, כאבים, ניתן לגלות הבדלי במוליכת חשמלית, יהיו נקודות מסוימת יותר רגישות או כואבות על פני האפרקסת. גירוי אותן הנקודות בשילוב עם נקודות נוספות יטפל בבעיה שנוצרה. לטיפול אפשר להשתמש במחטים, במגנטים או בגירוי חשמלי.

דיקור באוזן ידוע  בעיקר כטיפול לגמילה מעישון אבל הוא יכול לעזור נגד כל מיני כאבים, חרדות וגם בטיפולים נגד התמכרות לסמים ולאלכוהול.